השראה

 

כשהאתמול נעצר לידי אני אומר לו:

לא להיום קבענו. לך עכשיו, ותבוא מחר

סופר ציני אמר לי:

לו ידעתי מן ההתחלה מה יהיה הסוף,

לא היה נותר בשפה שום תפקיד בשבילי

כאן מצטברים בתוכנו התאריכים, אדומים כשחורים.

אלמלא החטאים היו כתבי הקודש צנומים יותר.

אלמלא התעתועים היו עקבות הנביאים על החולות ברורים יותר –

שימשיך לו הנצח בעסוקו האין סופי..

ואלו אני אלחש לצל:

לו הייתה ההיסטוריה של המקום הזה הומה פחות

היו שירי ההלל שלנו לעץ השיטה רבים יותר

די במעט מהמוחלט הכחול האינסופי 

להקל את נטל הזמן

ולנקות את זוהמת המקום